My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

כלי פלסטיק - להשתמש או להמנע?

אחת לתקופה מתפרסמת כתבה - כלי פלסטיק מסוכנים!!1 אבל, זה בכלל נכון?? בקצרה - בקניה ובשימוש מושכלים כלי פלסטיק אינם מסוכנים לנו והכתבות הללו לרוב מגמתיות, מראות נתונים חלקיים ומנסות בעיקר לשלהב את הציבור (שמרביתו כבר שכח את הכתבה הקודמת). ישנו מגוון רחב מאוד של כלי פלסטיק ואי אפשר להכליל ולהאשים את כל הקטגוריה. גם בקרב סוגי כלים אחרים ישנם כלים בטוחים יותר ובטוחים פחות, לדוגמה ישנם כלי קרמיקה הצבועים בצבעים הכוללים מתכות כבדות. אז לא משנה באיזה כלי אנחנו בוחרים להשתמש, חשוב לקנות אותו מיצרן מוכר ולהשתמש בהתאם להוראות היצרן. למה אני מתכוונת בקנייה מושכלת: - קונים כלי פלסטיק וחד פעמי ברשתות מוכרות ולא מדוכן בחוץ (כלים שעמדו הרבה זמן בשמש). - בעת הקנייה מסתכלים שאין שינויי צבע או כתמים, עיוותים, שברים, שריטות או סדקים. - לא קונים כלי פלסטיק המיועדים לשימוש במזון, ובמיוחד לא להאכלת ילדים ותינוקות (כולל משאבות לחלב אם, מיצרנים שאינם מוכרים בחו״ל (למשל עליאקספרס, איביי וכדומה). - קנו רק כלי פלסטיק אשר מסומנים בהוראות שימוש ברורות (מתאיםשלא מתאים לשימוש במדיח, מתאים/לא מתאים לשימוש במיקרוגל). - איפה שאפשר - העדיפו כלי פלסטיק שקופים. שימוש מושכל: - אל תשתמשו בכלי פלסטיק חד או רב פעמי במגע עם מזון או שתייה חמים' אלא אם קיים סימון על התאמה לשימוש זה (צלחות פלסטיק חד פעמיות רגילות אינן מתאימות לשימוש עם אוכל חם אלא קר בלבד!). - יש להפסיק להשתמש בכלי פלסטיק שמראה סימני בלאי - שינויי צבע, סדקים, שריטות, שברים או עיוותים. - לא מכניסים למדיח או למיקרוגל כלי אשר אינו מסומן באופן ברור כמתאים לכך. - כלי פלסטיק המתאימים לשטיפה במדיח - מדיחים על המדף העליון בלבד (רחוק מגוף החימום). - אין לעשות שימוש חוזר בכלי פלסטיק חד פעמיים. - מומלץ שלא לאחסן כלי פלסטיק ריקים או מלאים בסמוך לחומרי ניקוי. חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים נדיפים ולמה אני חושבת שהכתבות הללו מגמתיות? - הן אינן מראות לכם אילו מוצרים נמצאו בטוחים וממה יש להתרחק. - הן אינן מוכיחות שהמוצרים שנבדקו אכן מסומנים כמתאימים למגע עם מזון חם. - בכתבות אין התייחסות למקום הקנייה ואופן אחסנת המוצרים במקום. - הסיכום של הנתונים מוצג באופן המרתיע והמקומם ביותר, ללא הצגה אובייקטיבית ומלאה של הנתונים אי אפשר להבין מה המצב בפועל. - בתעשיית המזון (מפעלים, קייטרינגים וכדומה) מתבצעת בדיקה על ידי נציגי שירות המזון של משרד הבריאות בדבר איכות חומרי האריזה - אז יש מי שבודק את תקינות החמגשיות שמוגשות לילדים ולכם. אז תקבלו החלטה מושכלת ואל תתנו לכותרות המאיימות להפחיד אתכם. המשך שבוע נפלא, ליאת

תוקף = תאריך אחרון לשימוש?

התוקף של המוצר הוא עד היום, מה זה אומר? עד מתי בטוח להשתמש? עד תחילת היום, הצהריים או חצות? ומה בנוגע למוצרים שמסומנים בתאריך תוקף של חודש ושנה בלבד, עד מתי אפשר להשתמש בהם? אז כבר צחקו על זה שעל מלח יש תאריך אחרון לשימוש ושיש את אלו שמחפשים את קרטון החלב או הביצים עם תוקף לנצח, ובנינו, כולנו מעדיפים את המוצר עם התוקף הכי ארוך. אבל, בין אם אנו מהמקפידים או שלא, לפעמים נתקל במוצר שנמצא בסוף חיי המדף שלו. אז בואו נעשה סדר, ונתחיל במה בכלל אומר התוקף? לפי תקן ישראלי 1145 "סימון מזון ארוז מראש" : תאריך אחרון לשיווק הוא התאריך האחרון בו מותר למכור את המוצר במכירה קמעונאית (=מכירה ללקוח פרטי). מתוך ההגדרה הזו אנחנו יכולים להבין שיצרן של מוצרי מזון מחויב לסמן עד מתי אפשר למכור את המוצרים שלו לצרכן, כך שיהיה בטוח להשתמש במוצרים שלו לפחות עד אותו היום. זה לא אומר שמוצר לא יתקלקל לפני המועד הזה, או שלמחרת היום המוצר כבר לא יהיה תקין. משמע - תאריך התוקף הוא המועד עד אליו היצרן אחראי שהמוצר יהיה בטוח ואיכותי. לפי תקן ישראלי 1145 ל"סימון מזון ארוז מראש" ישנן שתי צורות לסימון תאריך האחרון לשימוש: 1. "עדיף להשתמש לפני"/ "עדיף להשתמש לפני סוף" 2. "לשימוש עד" "עדיף להשתמש לפני"/ "עדיף להשתמש לפני סוף" - מסומן על מוצרים עם חיי מדף ארוכים (למשל - שימורים, פסטה יבשה, קטניות יבשות וכד'). מוצרים כאלו לרוב לא יתקלקלו "קלקול מיקרוביאלי" או חיידקי, אלא יפגמו מבחינה אורגנולפטית (טעם/ריח/מרקם/מראה), למשל קטניות מתייבשות ומתקשות ובשר במקפיא יצרב מהכפור וצבעו יפגע. מוצרים כאלו לרוב יהיו בסדר גם אחרי התאריך המומלץ, אבל צריך לבדוק לפני השימוש שהם באמת תקינים. במקרים בהם התוקף מסומן בחודש ושנה בלבד – המוצרים יהיו בטוחים לשימוש לפחות עד ליומו האחרון של אותו החודש, בתנאי שאוחסנו כנדרש. "לשימוש עד" מסומנים על מוצרים שהתוקף שלהם קצר יותר והם יותר רגישים לקלקול מיקרוביאלי. למשל, מוצרי חלב, ביצים, כריכים מוכנים וירקות חתוכים. מרבית מוצרים אלו נשמור בקירור על מנת להאריך את חיי המדף שלהם. לרוב, גם עבור מוצרים אלו, היום האחרון של חיי המדף לאו דווקא יהיה היום האחרון באמת בו ניתן להשתמש במוצר (החלב לא מחמיץ כשהשעון מכה חצות), אבל המוצר עלול להיות מסוכן לבריאות הציבור לאחר תאריך זה. יש מוצרים שאינם מסומנים בתוקף? ישנם מוצרים מיוחדים שאינם מסומנים בתוקף אחרון לשימוש, לרוב מדובר במוצרים המיועדים לצריכה באותו היום (כמו מוצרים הנקנים במשקל מהמעדניה) או במוצרים מאוד עמידים - כמו משקאות אלכוהוליים, מלח וסוכר. מוצרים כאלו פטורים מחובת סימון התאריך האחרון לשימוש והיצרן מחויב לסמן אצווה או תאריך ייצור למטרות עקיבות. כיצד נקבע תאריך תום התוקף? תאריך התוקף נקבע על ידי היצרן לפי מידע מניסיונות קודמים, מחקרים ובדיקות מעבדה או על פי תקופה מוגדרת בחוק, כאשר במועד הזה המוצר יהיה תקין ב99.99% מהמקרים (בתנאי שאוחסנו כנדרש). בעת קביעת תאריך אחרון לשימוש, במיוחד כשמדובר במוצרים רגישים לקלקול, היצרן ינסה להתחשב בתנאי אחסנה לקויים אצל הלקוח (סיבוב ארוך בעגלה בסופר, נסיעה הביתה ברכב חם או בתחבורה ציבורית, טמפרטורה גבוהה במקרר הביתי). כך או כך, זו האחריות שלנו לבדוק את התקינות של המוצר בבית, לפני אכילה או שתייה ממנו. אז איך בודקים שהמוצר תקין? נעשה בדיקה אורגנולפטית (שזה שם מפוצץ לבדיקה עם חמשת החושים שלנו - ריח, טעם, מרקם, מראה וצליל) דרך אגב, כשבודקים האם המזון עדיין תקין לאכילה, כדאי להתחיל ממראה וריח ואת חוש הטעם להשאיר לסוף... לדוגמא: ביצים טריות אפשר לבדוק בקערת מים – אם הביצה צפה היא אינה ראויה למאכל חלב – בודקים טעם וריח וכשיש ספק, אפשר לבדוק שינויי מרקם עם מים רותחים – אם נוצרים גושים בכוס הקפה אז החלב כבר החמיץ. אגוזים ניתן להריח, הקלקול שלהם הוא בעיקר על ידי חמצון (גם בטעם ניתן להרגיש, אבל בהצלחה להעביר אותו אחר כך...). פריכיות ישנות אפשר לזהות לפי הצליל שהן עושות כששוברים אותן. שמן זית הוא עולם ומלואו. קלקול בשמן זית מביא ליצירת מגוון ריחות, החל מריח של שמן טיגון, ריח של זיתים משומרים (שחורים יבשים במלח זה קלקול מסוג אחד, זיתים ירוקים כבושים נגרמים מתהליך קלקול אחר), יש גם ריח הנגרם מתהליכי חמצון שקשה לי לתאר במילים. לא סתם ישנו קורס מיוחד להכשרת טועמי שמן זית. להגדיר איך שמן זית טוב אמור להריח זה קצת יותר קל בתיאוריה (רק צריך להתאמן בבית) – שמן זית טרי וטוב יכיל ארומות ירוקות של דשא קצוץ, בננה ירוקה, עלים או ארומות בשלות של פירות בשלים (כמו עגבניה ובננה למשל) **פוסט מורחב על שמן זית יגיע בהמשך וממליצה לעקוב אחרי אהוד סוריאנו, אחד מהמומחים הגדולים בארץ בתחום אז לסיכום, תאריך התוקף הוא המלצה לצרכנים שהחוק מחייב את היצרן לסמן. התאריך האחרון מחייב את עסקי המזון השונים. מסעדות, בתי קפה, מפעלים וחנויות אינם יכולים להשתמש או למכור מוצר פג תוקף. אתכם בבית התוקף אינו מחייב, הוא המלצה ולא תחליף להפעלת שיקול דעת ולבדיקה שהמוצר תקין לפני האכילה. **עם מוצרים רגישים כמו מוצרים גולמיים מהחי ודגים מעושנים אני ממליצה לא להסתכן ולהקפיד על שימוש בהתאם לתאריך האחרון לשימוש. דרך אגב, את הפוסט הבא שלי אעלה רק אחרי שהילדים יחזרו למסגרות... בברכת אוגוסט קל (במיוחד להורים, אבל לא רק), ליאת

מותר להכניס אוכל חם ישר למקרר?

כולנו נתקלנו פעם בדילמה, מה לעשות עם סיר חם, מלא באוכל שסיימנו לבשל אבל לא יאכלו ממנו היום? אני זוכרת שכשהייתי בתיכון, הייתי יוצאת לבלות עם חברים בשישי בערב ואמא שלי היתה מבקשת שאכניס את הסיר כשאחזור, כי הסיר חם ואי אפשר להכניס אותו עדיין למקרר. כשהגעתי לתחום בטיחות המזון גיליתי שזה מאוד לא נכון ואפילו מסוכן. הסיבה שכל כך חשוב להכניס את האוכל למקרר מהר ככל האפשר, אם אנחנו לא מתכוונים לאכול ממנו, היא שהחיידקים שהכי מסוכנים לגוף שלנו מתרבים בטמפרטורה שדומה לחום הגוף שלנו. כשהמזון מתקרר לאט בחוץ, הוא נמצא יותר זמן בטווח הטמפרטורות המסוכן בו חיידקים יכולים להתרבות – 15-40 מעלות ⚠️ חלק מהחיידקים יכולים לקלקל את המזון בצורה שאנחנו מזהים (ריח/טעם/מראה/מרקם), אבל ישנם חיידקים שיכולים לסכן אותנו בלי שום סימן שאנו יכולים לחוש בו. חלק מהחיידקים גם מפרישים רעלנים עמידים לחום, אז כשנחמם את האוכל היטב עד לרתיחה ונהרוג את כל החיידקים שהיו בו, הרעלנים ישארו ויסכנו את הבריאות שלנו. אבל מה בעצם הסיבה לאמונה הרווחת שאסור להכניס אוכל חם למקרר? פעם, לפני הרבה הרבה שנים, המקררים היו חלשים והיה צריך לתת לאוכל חם להתקרר מחוץ למקרר. להכניס אוכל חם למקרר היה עלול לקלקל את המקרר או את שאר האוכל שהיה מאוחסן בו 🤷‍♀️ המקררים של היום, לעומת זאת, יכולים להתמודד בגבורה עם האוכל החם ויש אפילו מקררים עם אפשרות לקירור מהיר (וגם כאלו עם אפשרות להקפאה מהירה). עכשיו, אם הסיבה שאתם לא מכניסים סיר חם למקרר היא מהחשש להניח אותו על מדפי הזכוכית, ממליצה בחום להניח את הסירים על רשת צינון קטנה (כמו זו שמניחים על שולחן האוכל כדי להגן על העץ). רשת הצינון תרחיק את הסיר החם מהמדף ועל הדרך נרוויח גם מעבר טוב יותר של האוויר הקר מסביב לסיר.🌬 שיטה נוספת היא לצנן את הסיר החם למשך שעה אחת מחוץ למקרר ואז להכניס אותו. לא כדאי להמתין יותר מדי – אז עלולים לשכוח את הסיר בחוץ ליותר זמן ממה שהתכוונו 😔 (מי מאיתנו לא קם בבוקר וגילה סיר שנשכח על הכיריים כל הלילה?) וטיפ נוסף, לחלק את האוכל למנות קטנות יותר ולקרר אותו כשהוא ארוז בקופסאות - שטח פנים גדול ביחס לנפח מבטיח קירור מהיר, יעיל ואחיד. אז שיהיה סוף שבוע נעים, טעים ובטוח, ליאת ❤️

שטיפת ידיים נכונה - איך, למה ומתי?

מאז שאנחנו קטנים, אומרים לנו לשטוף ידיים, אבל לא באמת לימדו אותנו איך. ״להרטיב את הידיים, לסבן ולשטוף״ זה נכון, אבל לא מדויק. במיוחד אם אנחנו רוצים לשטוף את הידיים בצורה הכי יעילה ויסודית. אנו לא נולדים עם הידע והמיומנות לשטיפת ידיים נכונה, כמו כישורי חיים אחרים אנחנו צריכים ללמוד את הטכניקה, להתרכז בביצוע נכון ולתרגל על מנת לבסס את ההרגל החדש. אחרת, כשאנחנו לא מתרכזים, אנחנו פועלים על אוטומט ונעשה מה שאנחנו רגילים לעשות, נכון או לא. אבל למה כל כך חשוב לשטוף היטב ידיים? בעולם סביבנו יש הרבה מזהמים שעלולים לפגוע בבריאות שלנו, חיידקים ווירוסים הם חלק מהם. חיידקים הם גדולים יותר מוירוסים ולרוב יכולים לשרוד ולהתרבות גם מחוץ לגוף האדם או בעל חיים אחר. וירוסים קטנים אף מחיידקים, לרוב הם לא יכולים להתרבות ולשרוד מחוץ לגוף חי לפרק זמן ארוך מכמה ימים. גם חיידקים וגם וירוסים לא ניתן לראות ככה סתם ללא מכשור מיוחד. כשאנחנו מתעטשים או משתעלים, טיפות רוק זעירות יוצרות רסס המתפזר באויר ואיתו יכולים להתפזר חיידקים ווירוסים. אם נשתעל או נתעטש ללא כיסוי הפה - הרסס יתפזר בחלל החדר למרחק של 2 עד 3 מטרים. אם נכסה את הפה עם היד - טיפות הרוק עם החיידקים ו/או הוירוסים ינחתו על כף היד שלנו, אחר כך כשניגע בטלפון או בידית דלת או בכל דבר אחר, חלק מהחיידקים והוירוסים מהיד שלנו יעברו אל החפץ או אפילו אל יד האדם בו ניגע. הדרך הטובה ביותר למנוע פיזור של חיידקים ווירוסים, בעת שיעול או עיטוש, היא להפנות את הפנים שלנו אל המרפק אבל, גם אם לא התעטשנו או השתעלנו אל תוך כף היד, הידיים שלנו מתלכלכות במהלך היום. החפצים בהם אנחנו נוגעים (וגם ידיים של אנשים אחרים) אינם תמיד נקיים מספיק. עבודה עם מזון גולמי, מהצומח או מהחי, אף היא עלולה לזהם את הידיים. בתעשייה, אנחנו מדריכים את העובדים לשטוף ידיים והרבה - כשנכנסים לעבודה, כשיוצאים להפסקה וכשחוזרים, אחרי עישון סיגריה, אחרי ביקור בשירותים, לפני ואחרי האוכל, אחרי זריקת אשפה ועוד. על מנת לשמור ולהגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו, אנחנו צריכים לסגל הרגלי היגיינה, ובינהם שטיפת ידיים יסודית ונכונה, בשטיפת ידיים טובה אנחנו מסירים את כל המזהמים מהידיים - חיידקים, וירוסים או כל חומר אחר. אז איך נשטוף היטב את הידיים: נתחיל בלהרטיב את הידיים במים זורמים ולהסיר לכלוך גס ניקח כמות נדיבה של סבון ידיים ונשפשף את הידיים עד ליצירת קצף סמיך נמשיך לסבן ולשפשף את כפות הידיים תוך תשומת לב לכפות הידיים, גב היד, בין האצבעות, בסיס הציפורניים ותחתיהן, צידי האגודלים וצידי הזרתות. נסבן את הידיים במשך חצי דקה לפחות (נשיר בראש ״יום הולדת שמח״ כמה פעמים, לאט) אחרי שסיימנו לסבן את הידיים, נשטוף היטב את הידיים במים זורמים ננגב את הידיים עם נייר ניגוב (בבית אפשר להשתמש במגבת, עדיף אישית, ומומלץ להחליף אותה לעיתים תכופות) נסגור את הברז עם נייר הניגוב או עם המרפק ונזרוק את הנייר לפח, ללא מגע יד עם הפח או המכסה. ומה בנוגע לחיטוי ידיים? חיטוי יכול להיות פעולה משלימה לניקיון הידיים אבל אינו יעיל באותה המידה, במיוחד אם הידיים אינן נקיות. בנוכחות לכלוך, חומר החיטוי פחות ״תוקף״ את החיידקים והוירוסים. נחטא ידיים ללא שטיפה - רק כשאין לנו אפשרות לשטוף ידיים. ומתי משתמשים בכפפות? למרות שיש את אלו שמאוד אוהבים שהעובדים במזון משתמשים בכפפות, מאחר וזה נותן מראה מקצועי ונקי באיזור ההגשה וגם באיזורי הייצור. אני דווקא לא כל כך אוהבת כפפות. כשאנו עוטים כפפות, אנחנו לא מרגישים את הליכלוך על הידיים. עובדים שאינם מיומנים ומודרכים לגבי אופן השימוש בכפפות לא יחליפו את הכפפות כשצריך וכמו שצריך. לשימוש בכפפות יש גם סיכון נוסף, הכפפות יכולות להיקרע וחתיכה עלולה להיכנס למזון בלי שנראה (הסיכון לרוב גבוה יותר בשימוש בכפפות לבנות/שקופות). אני מאמינה שעבודה עם ידיים נקיות היא עדיפה והיגיינית יותר, אך לעיתים בכל זאת צריך לעבוד עם כפפות. מתי? - כאשר יש פצעים או חתכים על הידיים. - כשיש לק או בניה על ציפורניים. - כאשר העובד נדרש לעבור מהר מ״נקי״ למגע עם משהו ״מלוכלך״ - למשל טבח בהגשה אשר גם צולה בשר על הגריל או עובדי קופה המגישים מזון ולוקחים כסף. עדיף להשתמש בכלי הגשה כמו מלקחיים, אך אם משתמשים בכפפות - על העובד להסיר את הכפפות ולעטות כפפות חדשות ונקיות בכל פעם (ולא למחזר את הכפפות המשומשות). ולסיכום, איך נלמד ילדים ועובדים למה ואיך לשטוף ידיים בצורה חוויתית? בהתחלה, ועוד לפני שנתרגל את שטיפת הידיים, אנחנו רוצים להראות את מעבר הלכלוך והחיידקים, נבצע שני ניסויים המדגימים את מעבר החיידקים והוירוסים. בשביל להראות את הרסס המתפזר בעיטוש ובשיעול, נשתמש בטאלק או קורנפלור אותם נחזיק בכף היד מול הפה. נדבר, נשתעל ו״נתעטש״ ועננת האבק תראה איך מתפזרים החיידקים והוירוסים עם הרסס הטיפתי. אחר כך, בשביל למחיש את מעבר הלכלוך מיד ליד, נפדר את היד בטאלק או בקורנפלור ונלחץ ידיים - האבקה הלבנה תראה איך הלכלוך עובר מיד ליד ולחפצים. לסיום, על מנת לראות איפה אנחנו מבחינת שטיפת הידיים, נשתמש בצבע גואש. נניח בכף היד מעט צבע גואש ונעמיד פנים שמדובר בסבון. נשפשף ונסבן את הידיים ונראה בדיוק איפה אנחנו מסבנים היטב והיכן לא. אפשר לחזור על הניסוי הזה עם צבעים שונים ואז נראה איפה כלל לא צבוע, איפה צבוע בצבע אחד בלבד ולהיכן תמיד מגיעים. אפשר לחזור על הניסוי הזה לפני ולאחר ההדרכה ולראות את ההבדל. גם על מנת לשטוף את הצבע, נתרגל שטיפת ידיים יסודית :) בבית, בעלי הכין חרוז לילדים שיעזור להם לזכור: ״יד ליד (נסבן את כפות הידיים ואז נסגור נשלב ונסבן בין האצבעות ציפורניים, ציפורניים נשפשף היטב את הציפורניים ואז מאחור״ נסבן את גב וצידי הידיים)

מה זה ״זיהום צולב״ ולמה מפקחי משרד הבריאות חוששים ממנו?

אנו קוראים ״זיהום צולב״ לתהליך בו חיידקים (או מזהמים אחרים) ממקור אחד מגיעים למקום אחר. למשל, אם שברנו ביצים ואז *בלי לשטוף ידיים* נפתח את המקרר - נעביר חיידקים מקליפת הביצה אל ידית דלת המקרר. בפעם הבאה שנפתח את המקרר, החיידקים יכולים לעבור עם הידיים שלנו לכריך שמכינים לילד או לסלט. ומה הבעיה? זיהום צולב עלול לסכן את בריאותנו ובריאות הסועדים האחרים, כאשר נחשף לחיידקים ווירוסים העוברים במזון. איך אנחנו יכולים לצמצם את הסיכון לזיהום צולב ולשמור על המטבח שלנו נקי ככל הניתן? הרגלי עבודה נכונים במטבח! 1. עבודה נכונה עם מוצרים גולמיים מהחי (בשר בקר, בעלי כנף או דגים לפני בישול): מוצרים גולמיים מהחי נאחסן בחלק הקר ביותר במקרר ובאופן שלא ינזלו מי הפשרה או נוזלים אחרים על שאר המוצרים. משמע - עדיף בתחתית המקרר ועל צלחת לעצירת הנוזלים. במטבח המקצועי נחזיק מתקני קירור נפרדים להפשרת מוצרים מהחי ומתקן קירור נפרד למוצרים מהחי בתהליך לפני בישול. לא לשטוף מוצרים מהחי בכיור! המלצת משרד הבריאות הינה שלא לשטוף מוצרים מהחי ובמיוחד עוף בבית. דרך אגב, שטיפת מוצרים מהחי במים לא תרחיק את החיידקים והסיכון הרבה יותר גדול מהתועלת. מחקרים בתחום מראים שהמים המותזים יכולים להסיע את החיידקים למרחק של עד שלושה מטרים! מאחר ובדרך כלל נחזיק את מתקן ייבוש הכלים והסכו״ם בסמוך לכיור, הם עלולים להזדהם בחיידקים אם נשטוף את העוף בכיור. כאשר מוציאים את בשר הגולמי מהאריזה, השתדלו להוציאו ישר לתבנית, סיר או קרש החיתוך ואת האריזה לזרוק מיד לפח. 2. הפרדת קרשי חיתוך: קרשי חיתוך יכולים להיות קרקע פוריה להתרבות חיידקים. בסדקים המצטברים על הקרשים נאגרים חליידקים ושיירי מזון. הפרדת קרשי חיתוך חשובה למניעת מעבר חיידקים ממוצרים גולמיים אל מזון מוכן לאכילה. קרש חיתוך מזכוכית, למרות שאינו נסדק ונשרט, אינו מומלץ לדעתי. המשטח הקשה מכהה את הסכינים וסכין שתחליק על פני השטח החלקים עלולה לסכן את המשתמש. הפרדה ביתית בסיסית תכלול שני קרשי חיתוך: - מוצרים מהחי גולמיים - ירקות שטופים ומוצרים מוכנים לאכילה לבשלנים מתקדמים אני ממליצה להחזיק לפחות ארבעה קרשים: - בשר בקר גולמי - בשר עוף גולמי - דגים גולמיים - ירקות שטופים ומוצרים מוכנים לאכילה הפרדה מקצועית תכלול לפחות חמישה קרשים: 1. בשר בקר גולמי (אדום) 2. בשר עוף גולמי (צהוב) 3. דגים גולמיים (כחול) 4. ירקות גולמיים (ירוק) 5. ירקות שטופים ומוצרים מוכנים לאכילה (לבן) 3. סקוטצ' וסמרטוט - לא כאלה נקיים... מקורות נוספים שיכולים "לתרום" להפצת מזהמים במטבח, שאולי לא חשבתם עליהם ככאלה, הם הסקוטצ' והסמרטוט. למרות התדמית הנקייה, הם לא החברים שלכם במטבח, הם יותר כמו סוס טרויאני. אתם חושבים שהם שם כדי לעזור אבל בעצם הם מחביאים בתוכם מטען חיידקי מסוכן. במטבח הביתי צריך להחליף סמרטוטים לפחות מידי יום ומייד לאחר ניגוב שאריות מוצרים גולמיים (בשר, דגים או ירקות גולמיים). אם יש לכלוך נראה לעין על הסמרטוט, צריך להחליף אותו. את הסקוטצ' כדאי להחליף לפחות אחת לשבוע ויותר אם הוא מתבלה. יש לסחוט אותו לחלוטין לאחר השימוש (לא כדאי להשאיר את הספוג רטוב לאורך זמן). במטבח המקצועי אין להשתמש בסמרטוטים כלל אלא רק בנייר חד פעמי או במגב קטן. מגב קטן לשיש הוא פריט חובה במטבח המקצועי וגם (לדעתי) בבית. במקום להשתמש בסמרטוט, המגב הקטן יסייע לנו לייבש את משטחי העבודה בקלות וביעילות. משטחי עבודה נקיים ויבשים הם הרבה יותר בטוחים! במטבח המקצועי ישנה בעייה להשתמש בספוגיות לקרצוף העלולות להתפורר (כמו צמר פלדה למשל). ספוגים לקרצוף יוחלפו מדי יום ועדיף לשקול להשתמש במדיח, אשר יביא לרמת ניקיון גבוהה יותר בפחות מאמץ. 4. אל תשכחו לשטוף ידיים והרבה. הידיים שלנו אינן נקיות כמו שאנחנו חושבים ושטיפת ידיים יסודית היא הכרחית למניעת זיהומים צולבים בין כל מה שאנחנו נוגעים בו בבית ובמטבח. איך שוטפים ידיים? בפוסט הבא :)

איך לעבור ביקורת (של משרד הבריאות) ולהשאר בחיים?

לאורך השנים, ומשני צידי השולחן, ראיתי התמודדות טובה יותר וטובה פחות עם ביקורות. ברור שלא קל להתמודד עם הפתעות, אבל גם בביקורות מתואמות (כמו מבדקי התעדה לדוגמא) ראיתי לא אחת איך אנשים נלחצים וננעלים, מגיבים באופן שלילי להערות או משנים את ההתנהלות היומיומית שלהם על מנת להתאים למה שהם חושבים שצריך להיות (ומפספסים בגדול). לא מדובר רק בהתנהגות ההנהלה והבעלים, לא אחת ראיתי עובדי ניקיון שבלחץ הביקורת ושולפים צינורות גמישים ומתחילים להשפריץ מים לכל הכיוונים, מה שמוסיף הערה נוספת לדו״ח הביקורת. אז איך לעבור ביקורת על הצד הטוב ביותר? - בשלב הראשון, לנשום עמוק, המפקח או הסוקר הוא בנאדם בדיוק כמוך. הוא מבין שהוא ״נופל״ עליך באמצע יום עבודה, אבל אל תשכח שגם למפקחים יש הספק מסוים שהם צריכים לעמוד בו, ואתם כנראה לא העסק היחיד שהמפקח יראה באותו היום. להציע כוס מים או קפה לפני תחילת הביקורת יאפשרו לכם להראות הרבה יותר ידידותיים ומשתפי פעולה ויתנו לכם הזדמנות להתאפס לפני התחלת הביקורת בפועל. - אם מדובר במפקח שאתה רואה לראשונה, תרגישו חופשיים לבקש לראות תעודה מזהה, מפקח מחויב להזדהות בכניסה לעסק. רק לא לשכוח, לבקש בנימוס, גם אתם לא תשמחו לשתף פעולה עם מישהו המדבר אליכם בגסות. - אם אתם באמצע של משהו דחוף, תבקשו מספר דקות והתפנו מהר ככל האפשר למפקח. - תשאלו שאלות! אל תפחדו לבקש הבהרות לנושאים שאתם לא מבינים, עם זאת, עליכם כבעלי עסק ומנהלים בתחום המזון קיימת האחריות והחובה להכיר את החקיקה וההנחיות הרלוונטיות לתחום העבודה שלכם. אני יכולה להעיד על עצמי, שאלות מקצועיות כגון ״למה חשוב להפריד בין ביצים למוצרי חלב?״ התקבלו אצלי בהבנה ובאהבה ותמיד מצאתי את הזמן להסביר את הסיבות הרציונליות להנחיות שנתתי. - אני לא אוהבת לדבר על אנרגיות, אז בוא נגדיר את זה כגישה... אם תבואו בגישה חיובית לביקורת - זו תהיה גם הגישה של המפקח/סוקר. - היו קשובים להערות המפקח, לעיתים במהלך הביקורות יעלו ממצאים שהמפקח לא יכלול בדו״ח, אבל חשוב שתכירו ותטפלו. בפעם הראשונה אולי ״יוותרו״ לכם, בפעם השנייה כבר כנראה שלא. - לרוב, המפקח יעדיף לכתוב את דו״ח הביקורת במקום, אתם לא חייבים לשבת לידו בזמן זה. אתם יכולים לגשת לטפל בנושאים הדורשים את תשומת הלב שלכם. - מסכימים או לא עם ההערות שהמפקח כתב, אל תסרבו לחתום על קבלת הדו"ח, המפקח יכול פשוט לכתוב שסרבתם לחתום ושהוא השאיר העתק. היום עם שליחת הדוחות הממוחשבת, זה אפילו יותר קל להוכיח. זה כן יצייר אתכם באור שלילי. - לסיכום, שילחו מכתב תגובה תוך 14 יום, ועדיף פחות. במכתב התגובה פרטו בדיוק כיצד תפתרו את הבעיות שמצא המפקח ועד מתי תצטרכו לצורך זה. אל תחכו עד לאחר שתסיימו לטפל בבעיות לפני שליחת המכתב ובטח אל תשלחו הודעה "טופל". מכתב מפורט עם לו"ז מפורט יעזור למפקחים לקבל החלטה ולהמליץ על הארכה וחידוש הרישיון שלכם. אז שיהיה בהצלחה ומוזמנים לחלוק חוויות מביקורות.

לפתוח עסק מזון קטן זה בכלל אפשרי?

לאורך השנים שמעתי את המשפט הזה הרבה, בעיקר מבעלי עסקים קטנים בתחום הקונדיטוריה, אבל בהחלט לא רק מהם. תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון) מהוות את הקווים המנחים והבסיסיים למפעלי מזון ולמרות שהתקנות אינן מגדירות גודל מינימלי לעסק עולות מהן באופן ישיר ועקיף דרישות רבות המקשות על פתיחת עסק יצרני בפחות מ-70 מ״ר. מפעל לייצור מזון נדרש, בין היתר, בתשתיות הבאות: מחסן , מקרר ומקפיא לחומרי גלם מחסן לחומרי אריזה מחסן, מקרר ומקפיא לתוצרת מוגמרת קבוצה סניטרית לעובדים הכוללת חדר הלבשה, מקלחת, שירותים וחדר אוכל חדר שטיפת כלים חדרי עיבוד נפרדים למזון שאינו מוכן לאכילה וכזה שהינו מוכן לאכילה ללא טיפול תרמי (למשל עיבוד בצק בנפרד מהכנת קצפות וקינוחים קרים) חדר אריזה במאפיה- חדר אחסנת קמח וחדר ניפוי (יכולים להיות יחד). בקייטרינג- חדרי עיבוד נפרדים למזון מהחי- בעלי כנף, בהמות ודגים. עסקים המקבלים פירות וירקות טריים נדרשים בחדר שטיפה וחיטוי וחדר חיתוך ועיבוד נפרדים. כמו כן, אחסנת פירות וירקות גולמיים, ביצים ומוצרים גולמיים מהחי נדרשים באחסנה בנפרד מכל מוצר אחר ואף זה מזה (ירקות גולמיים בנפרד מביצים גולמיות, בשר בעלי כנף בנפרד מבשר בהמות, וכו). ועוד ועוד לכל הדרישות ישנו הסבר הגיוני אך, עם זאת, מגביל וחוסם עבור עסקים קטנים שטח = כסף על אחת כמה וכמה כאשר מתבצעת הקצאת שטח יקר לחדרים פיקטיביים, שלא יהיו בשימוש, במקום להשתמש בשטח לפעילות יצרנית ומכניסה. דמי השכירות של מבנה גדול הינם הוצאה גדולה ויקרה העלולה להביא לסגירת העסק ואפילו למנוע הקמתו מלכתחילה אם ההכנסות לא יכסו על ההוצאה. בשנים האחרונות פעלה קבוצת קונדיטורים צעירים בניסיון לקבלת הקלות, ובמאי 2019 פורסמו הקלות למאפיות וקונדיטוריות קטנות. עם זאת, ההקלות רלוונטיות לעסקים בעלי היקף יצור קטן מאוד ועל כן אינם תקפות עבור עסקים רבים. ההקלות הקיימות היום רלוונטיות רק ליקבים או לעסקים העומדים בכל התנאים הבאים: - קונדיטוריה או מאפיה - עד 200 ככרות לחם או 200 ק״ג תוצרת ליום - עד 5 עובדים, מכירה במקום - עד 30% שיווק סחורה החוצה מאחר ומגמת ההקלה המבורכת טרם הגיעה לכלל העסקים (קיימת היום רק עבור יקבים, מאפיות וקונדיטוריות קטנות), אין לנו ברירה אלא להסתפק בתכנון יצירתי. תכנון טוב יאפשר לנו להכניס את כלל התשתיות המחוייבות והנדרשות בעסק תוך צמצום השטחים ה״מיותרים״ (מסדרונות...) ויקל על פתיחת העסק בשטח מוגבל תוך עמידה בדרישותת הרגולטוריות. אז אפשר לפתוח עסק קטן, רק תזכרו, שלא תמיד אפשר יהיה להכניס בשטח מצומצם את כל הפעילויות ולפעמים צריך יהיה להתפשר על מנת לקבל את רישיון הייצור. אז שיהיה בהצלחה, ליאת

5 דברים שאתם חייבים לדעת לפני שאתם פותחים עסק מזון

אני נתקלת הרבה בבעלי עסקים שרוצים לפתוח עסק חדש, בין אם זה מפעל, בית קפה או מתחם סדנאות בישול, ולא יודעים מאיפה להתחיל. הבירוקרטיה מורכבת ויזמים חדשים לא תמיד יודעים לשאול את השאלות הנכונות. אז הינה כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב כשפותחים עסק מזון חדש: 1. בישראל אסורה פתיחת עסק מזון מהבית. כמו כן, למעט מקרים ספציפיים אסור לעסק מזון לפעול בכל נכס שאינו בעל היתר בניה לתעשייה (מפעל) או למסחר (בית אוכל). 2. עסקי מזון מחויבים בקבלת רישיון עסק, מפעלי מזון מחויבים גם ברישיון ייצור. 3. בעת הגשת הבקשה לרישיון עסק, יש להגיש תכניות ("גרמושקה") הכוללות, תכנית הצבת ציוד וחלוקת פנים של העסק ותוכנית אינסטלציה. לתוכנית תצורף פרשה טכנית. 4. רישיון עסק אינו ניתן להעברה. לקנות נכס פעיל ובעל רישיון לא מבטיח שתקבל רישיון בקלות ויכולות להיות הרבה סיבות מדוע לא יינתן רישיון לדייר חדש כלל (שינוי פעילות, שינוי בהיקף העבודה, חריגה מהיתר קיים וכו'). אז אל תקנו חתול בשק ואל תסמכו על הבטחות בעל פה, תעשו בדיקה מול הרשויות לגבי הנכס ואפשרות המשך פעילות תחת בעלות חדשה ובאופן בו אתם מתכוונים לפעול. 5. אילו מקרים אינם מחויבים בהיתר בניה לתעשייה או למסחר וגם לא ברישוי? ישנן פעילויות ספציפיות שאינן דורשות רישוי עסק, למשל, סדנאות אוכל בהן המשתתפים לומדים ומבשלים יחד את המנות ובישול בבית הלקוח למשל אינם מחוייבים ברישיון עסק. לסיכום, לצאת להרפתקה הגדולה הזו, ללא הידע והניסיון המתאימים מוסיף סיכון מיותר, לדעתי, שאפשר לצמצם עם קבלת שירותי הייעוץ המתאימים- יועץ לתכנון ורישוי ויועץ עסקי. אין לכם יועץ לתכנון ורישוי – בשביל זה אני פה! אין לכם יועץ עסקי, אני יכולה להמליץ לכם על אחד

© 2020 by Liat Metsamber Consulting, Israel. Proudly created with Wix.com