Search
  • ליאת מצמבר

תוקף = תאריך אחרון לשימוש?

התוקף של המוצר הוא עד היום, מה זה אומר? עד מתי בטוח להשתמש?

עד תחילת היום, הצהריים או חצות?

ומה בנוגע למוצרים שמסומנים בתאריך תוקף של חודש ושנה בלבד, עד מתי אפשר להשתמש בהם?


אז כבר צחקו על זה שעל מלח יש תאריך אחרון לשימוש ושיש את אלו שמחפשים את קרטון החלב או הביצים עם תוקף לנצח, ובנינו, כולנו מעדיפים את המוצר עם התוקף הכי ארוך. אבל, בין אם אנו מהמקפידים או שלא, לפעמים נתקל במוצר שנמצא בסוף חיי המדף שלו.

אז בואו נעשה סדר, ונתחיל במה בכלל אומר התוקף?

לפי תקן ישראלי 1145 "סימון מזון ארוז מראש" : תאריך אחרון לשיווק הוא התאריך האחרון בו מותר למכור את המוצר במכירה קמעונאית (=מכירה ללקוח פרטי).

מתוך ההגדרה הזו אנחנו יכולים להבין שיצרן של מוצרי מזון מחויב לסמן עד מתי אפשר למכור את המוצרים שלו לצרכן, כך שיהיה בטוח להשתמש במוצרים שלו לפחות עד אותו היום. זה לא אומר שמוצר לא יתקלקל לפני המועד הזה, או שלמחרת היום המוצר כבר לא יהיה תקין.

משמע - תאריך התוקף הוא המועד עד אליו היצרן אחראי שהמוצר יהיה בטוח ואיכותי.

לפי תקן ישראלי 1145 ל"סימון מזון ארוז מראש" ישנן שתי צורות לסימון תאריך האחרון לשימוש:

1. "עדיף להשתמש לפני"/ "עדיף להשתמש לפני סוף"

2. "לשימוש עד"

"עדיף להשתמש לפני"/ "עדיף להשתמש לפני סוף" - מסומן על מוצרים עם חיי מדף ארוכים (למשל - שימורים, פסטה יבשה, קטניות יבשות וכד'). מוצרים כאלו לרוב לא יתקלקלו "קלקול מיקרוביאלי" או חיידקי, אלא יפגמו מבחינה אורגנולפטית (טעם/ריח/מרקם/מראה), למשל קטניות מתייבשות ומתקשות ובשר במקפיא יצרב מהכפור וצבעו יפגע. מוצרים כאלו לרוב יהיו בסדר גם אחרי התאריך המומלץ, אבל צריך לבדוק לפני השימוש שהם באמת תקינים.

במקרים בהם התוקף מסומן בחודש ושנה בלבד – המוצרים יהיו בטוחים לשימוש לפחות עד ליומו האחרון של אותו החודש, בתנאי שאוחסנו כנדרש.

"לשימוש עד" מסומנים על מוצרים שהתוקף שלהם קצר יותר והם יותר רגישים לקלקול מיקרוביאלי. למשל, מוצרי חלב, ביצים, כריכים מוכנים וירקות חתוכים. מרבית מוצרים אלו נשמור בקירור על מנת להאריך את חיי המדף שלהם.

לרוב, גם עבור מוצרים אלו, היום האחרון של חיי המדף לאו דווקא יהיה היום האחרון באמת בו ניתן להשתמש במוצר (החלב לא מחמיץ כשהשעון מכה חצות), אבל המוצר עלול להיות מסוכן לבריאות הציבור לאחר תאריך זה.

יש מוצרים שאינם מסומנים בתוקף?

ישנם מוצרים מיוחדים שאינם מסומנים בתוקף אחרון לשימוש, לרוב מדובר במוצרים המיועדים לצריכה באותו היום (כמו מוצרים הנקנים במשקל מהמעדניה) או במוצרים מאוד עמידים - כמו משקאות אלכוהוליים, מלח וסוכר.

מוצרים כאלו פטורים מחובת סימון התאריך האחרון לשימוש והיצרן מחויב לסמן אצווה או תאריך ייצור למטרות עקיבות.

כיצד נקבע תאריך תום התוקף?

תאריך התוקף נקבע על ידי היצרן לפי מידע מניסיונות קודמים, מחקרים ובדיקות מעבדה או על פי תקופה מוגדרת בחוק, כאשר במועד הזה המוצר יהיה תקין ב99.99% מהמקרים (בתנאי שאוחסנו כנדרש).

בעת קביעת תאריך אחרון לשימוש, במיוחד כשמדובר במוצרים רגישים לקלקול, היצרן ינסה להתחשב בתנאי אחסנה לקויים אצל הלקוח (סיבוב ארוך בעגלה בסופר, נסיעה הביתה ברכב חם או בתחבורה ציבורית, טמפרטורה גבוהה במקרר הביתי).

כך או כך, זו האחריות שלנו לבדוק את התקינות של המוצר בבית, לפני אכילה או שתייה ממנו.


אז איך בודקים שהמוצר תקין?

נעשה בדיקה אורגנולפטית (שזה שם מפוצץ לבדיקה עם חמשת החושים שלנו - ריח, טעם, מרקם, מראה וצליל)


דרך אגב, כשבודקים האם המזון עדיין תקין לאכילה, כדאי להתחיל ממראה וריח ואת חוש הטעם להשאיר לסוף...

לדוגמא:

  • ביצים טריות אפשר לבדוק בקערת מים – אם הביצה צפה היא אינה ראויה למאכל

  • חלב – בודקים טעם וריח וכשיש ספק, אפשר לבדוק שינויי מרקם עם מים רותחים – אם נוצרים גושים בכוס הקפה אז החלב כבר החמיץ.

  • אגוזים ניתן להריח, הקלקול שלהם הוא בעיקר על ידי חמצון (גם בטעם ניתן להרגיש, אבל בהצלחה להעביר אותו אחר כך...).

  • פריכיות ישנות אפשר לזהות לפי הצליל שהן עושות כששוברים אותן.

  • שמן זית הוא עולם ומלואו. קלקול בשמן זית מביא ליצירת מגוון ריחות, החל מריח של שמן טיגון, ריח של זיתים משומרים (שחורים יבשים במלח זה קלקול מסוג אחד, זיתים ירוקים כבושים נגרמים מתהליך קלקול אחר), יש גם ריח הנגרם מתהליכי חמצון שקשה לי לתאר במילים. לא סתם ישנו קורס מיוחד להכשרת טועמי שמן זית. להגדיר איך שמן זית טוב אמור להריח זה קצת יותר קל בתיאוריה (רק צריך להתאמן בבית) – שמן זית טרי וטוב יכיל ארומות ירוקות של דשא קצוץ, בננה ירוקה, עלים או ארומות בשלות של פירות בשלים (כמו עגבניה ובננה למשל)

**פוסט מורחב על שמן זית יגיע בהמשך וממליצה לעקוב אחרי אהוד סוריאנו, אחד מהמומחים הגדולים בארץ בתחום



אז לסיכום, תאריך התוקף הוא המלצה לצרכנים שהחוק מחייב את היצרן לסמן.

התאריך האחרון מחייב את עסקי המזון השונים. מסעדות, בתי קפה, מפעלים וחנויות אינם יכולים להשתמש או למכור מוצר פג תוקף.

אתכם בבית התוקף אינו מחייב, הוא המלצה ולא תחליף להפעלת שיקול דעת ולבדיקה שהמוצר תקין לפני האכילה.


**עם מוצרים רגישים כמו מוצרים גולמיים מהחי ודגים מעושנים אני ממליצה לא להסתכן ולהקפיד על שימוש בהתאם לתאריך האחרון לשימוש.


דרך אגב, את הפוסט הבא שלי אעלה רק אחרי שהילדים יחזרו למסגרות...

בברכת אוגוסט קל (במיוחד להורים, אבל לא רק),

ליאת

12 views

© 2020 by Liat Metsamber Consulting, Israel. Proudly created with Wix.com